במסגרת מאמצי האוצר לביעור העוני. שָׁלוֹם אֲדוֹנִי הַיָּקָר, שָׁלוֹם לְךָ שַׂר הָאוֹצָר. קוֹרְאִים לִי יוֹאָב וְאֲנִי רַק בֶּן שֵׁשׁ וְלִכְתֹּב מִכְתָּבִים אֲנִי קְצָת מִתְבַּיֵּשׁ, וְבְּכָל זֹאת רָצִיתִי לַ'צִּיעַ שֶׁתָּבוֹא יוֹם אֶחָד לְבַקֵּר וְתִרְאֶה שֶׁלַּמְרוֹת הַגְּזֵרוֹת – אֶפְשָׁר בְּהֶחְלֵט לִ'סְתַּדֵּר! כִּי אֶצְלִי בַּמִּשְׁפָּחָה כְּשֶׁבַּבֶּטֶן מְקַרְקֵר יוֹדְעִים שֶׁלֹּא כְּדַאי בִּכְלָל לָגֶשֶׁת לַמְּקָרֵר וְגַם זֶה לֹא עוֹזֵר לְאִמָּא לְהָצִיק – הַרְבֵּה יוֹתֵר פָּשׁוּט תַּ'טֶּלֶוִיזְיָה לְהַדְלִיק וְאָז לִבְחֹר תַּבְשִׁיל, יֵשׁ לָנוּ יָם שֶׁל עֲרוּצִים וְאֶפְשָׁר שָׁם לְהַזְמִין בִּדְיוּק מַה שֶּׁרוֹצִים: כָּל בֹּקֶר אֲנִי מִסְתַּכֵּל בְּעָרוּץ "הַחַיִּים הַטּוֹבִים", וְרוֹאֶה אֶת הַשֶּׁף שֶׁזּוֹלֵל לַחְמָנִיּוֹת עִם רִבַּת עֲנָבִים אָז בְּאֶמְצַע בֵּית-סֵפֶר מָתַי שֶׁ – הָרֹאשׁ שֶׁלִּי קְצָת מִסְתַּחְרֵר – אֲנִי רַק חוֹשֵב עַל אוֹתָם לַחְמָנִיּוֹת וְהַטְּרִיק הַזֶּה תֵּכֶף עוֹזֵר! בַּלַּיְלָה כְּשֶׁאַבָּא מַגִּיעַ יָשָׁר מִלִּשְׁכַּת עֲבוֹדָה, מִיָּד הוּא חוֹטֵף תַּשַּׁלָּט – כְּדֵי לְחַפֵּשׂ סְעוּדָה וְאָז בְּיָד רוֹעֶדֶת הוּא מַדְלִיק לוֹ בִּי.בִּי.סִי, כִּי רַק אֶצְלָם, כָּךְ הוּא אוֹמֵר, הַסְּטֵיק הוּא עֲסִיסִי! בְּיוֹם שִׁשִּׁי בָּעֶרֶב כֻּלָּם לוֹבְשִׁים לָבָן וְאֶת הַטֶּלֶוִיזְיָה מַנִּיחִים עַל הַשֻּׁלְחָן פּוֹתְחִים תָּכְנִית אֵרוּחַ בִּשְׁבִיל לִרְאוֹת חַמִּין – כִּי זֶה מְאֹד מַשְׂבִּיעַ וְלֹא כּוֹכָּךְ מַשְׁמִין. וְאָז שׁוֹתִים כּוֹס מַיִם, וְמְבָרְכִים לְחַיִּים, וְעִם קֵיסָם בַּיָּד גַּם מְנַקִּים בֵּין הַשִּׁנַּיִם, וְכָּל אֶחָד מַמְלִיץ עַל הַמַּתְכּוֹן שֶׁל הַשָּׁבוּעַ וְאָז מִתְפַּלְּלִים שֶׁלֹּא יִהְיֶה יוֹתֵר גָּרוּעַ. אַתָּה רוֹאֶה, שַׂר הָאוֹצָר, לַמְרוֹת הַקִּצּוּצִים – אֶצְלִי בַּמִּשְׁפָּחָה כֻּלָּנוּ מְרֻצִּים וְאֲפִלּוּ הַתִּינוֹק שֶׁשְּׁמוֹ שָׁאוּל, כְּבָר שְׁבוּעַיִם הוּא רוֹבֵץ בְּתוֹךְ הַלּוּל עִם בַּקְבּוּק לְגַמְרֵי רֵיק, אֲבָל הוּא כְּבָר לֹא צוֹעֵק – אִם נוֹתְנִים לוֹ רַק לִרְאוֹת תָּכְנִית בִּשּׁוּל! אָז בְּקִצּוּר, שַׂר הָאוֹצָר, תָּבוֹא כְּבָר לְבִּקּוּר קָצָר, וְאַל תִּשְׁכַּח גַּם לְהָבִיא אִתְּךָ לָאֲרוּחָה אֶת כָּל הַיְלָדִים שֶׁלְּךָ וְגַם אֶת אִשְׁתְּךָ יֵשׁ אֹכֶל סִינִי, פִילִיפִּינִי, צָרְפָתִי אוֹ מְתֻבָּל, יֵשׁ עַל הָאֵשׁ, יֵשׁ מִזְרָחִי, וְיֵשׁ עֲרוּץ שׁוֹמְרֵי מִשְׁקָל. פָּשׁוּט תָּבוֹא, בְּלִי לְטַלְפֵן, אֲנִי כְּבָר מֵת לְהִתְרָאוֹת, וְאָז תִּרְאֶה אֵיךְ שֶׁכֻּלְּכֶם תְּלַקְּקוּ פֹּה אֶצְבָּעוֹת! באדיבות אפרת שטרן. פורסם במקור ב"אופקים חדשים".