הכנת חוות דעת על ידי מומחה המתמנה מטעם הדיירים הינה תנאי הכרחי להכנת התביעה והגשתה, וגם אם לא תמיד מתקבלת חוות דעתו במלואה או ברובה, מגיע לתובעים החזר מלא של עלות הכנתה, לאור חשיבות מסמך זה, והסיבות לאי קבלת ממצאיו במלואם, מטעמים שונים שאינם קשורים למומחה.
* * * בתיקי ליקויי בנייה רבים מתקבלים פסקי דין הממעטים או נמנעים מלזכות את התובעים בהחזר שכר טרחת מומחה התביעה, בדרך כלל בנימוק כי התוצאה היא שרק חלק קטן מהתביעה התקבל. יש להבין כי כל התביעות בגין ליקויי בנייה מוגשות על סמך חוות דעת מקצועיות של מומחה המתמנה על ידי הדיירים, וכי חוות דעתו של מומחה התביעה הינה מסמך מהותי בתביעה, המהווה תנאי הכרחי. לא אחת, מתהדרים נתבעים שונים ויועציהם, על כי בתביעות מסוג זה אחוז הזכיה נמוך, כלומר, הדיירים – התובעים זוכים לקבל בפסק הדין רק מעט ממה שנתבע. גם כאשר כך הם פני הדברים, לא נובע ממצב כזה שיש פסול או פגם בחוות דעתו של מומחה התביעה, ולהלן כמה סיבות אפשריות לכך:
א] מומחים רבים המתמנים על ידי בתי המשפט – רואים את תפקידם כאילו הם מגשרים, לא עושים את עבודתם נאמנה, וסבורים כי מצפים מהם לתת חוות דעת בעלות ערכים כספיים נמוכים ממה שנקוב בחוות הדעת של התביעה. דעתו המקצועית של מומחה לא אמורה להיות תלויה במי שמשלם את שכרו, וראה בעניין זה את דברי בית המשפט המחוזי בחיפה בע"א 86/86 אחד העם שפירא בע"מ נ' לשם אריה ורבקה, פס"מ תשמ"ח כרך 1 מעמ' 3, שם נמתחה ביקורת קשה על מומחה אשר נטה לטובת הצד ששילם את שכרו בזו הלשון: "ניסיונו של המהנדס טיגרמן להיתלות בסיווג התקני כעילה לאי ביצוע התיקונים הדרושים, הוא כשלעצמו גורע ממהימנותו וממיומנותו ומעלה עליו את החשד של נטייה לבעל הדין שהזמינו ומשלם את שכרו, קרי: המוכרת". בית המשפט לא ראה באפן טבעי נטייה של מומחה להיטיב בחוות דעתו עם הקבלן המשלם שכרו.
ב] מומחה הקובע קיומו של ליקוי ועלות תיקון הפגם, לא מביע כלל עמדה משפטית כי אכן סכום זה, הננקב בחוות דעתו, הוא הסכום בו יחוייב הקבלן ויזוכה הדייר; חוות דעתו של המומחה לא נפגעת ומעמדו לא נגרע כמלוא הנימה, אם מסיבה כלשהי נפסק כי למרות קיומו של הליקוי, אשר עלות תיקונו היא – לדוגמא – 30,000 ש"ח, יזוכה התובע בסכום סמלי בשיעור של 1,000 ₪ בלבד. קביעה משפטית זו לא קשורה כלל לנכונות חוות הדעת, אשר נטען בה כי הליקוי קיים, ולא קשורה כלל להערכת עלות התיקון.
ג] ההחלטה האם לערער על פסק הדין שהמעיט בזיכוי התובע – אינה בשליטת אותו מומחה, אינה מעניינו, ואינה קשורה כלל לחוות דעתו.
ד] יש וסיבות משפטיות שונות, שאינן קשורות למומחה, גורמות לפסק דין שאינו בסדר גודל התביעה, כגון – התיישנות, שהייה, התנגדות הדיירים לביצוע התיקונים – דבר שממזער את הפיצוי האמור להתקבל, עדויות של הדיירים, עדויות של אחרים ועוד.
ה] יש ופסק הדין כולל טעויות שיפוטיות, או העדפת גרסה פרשנית א' על פני גרסה פרשנית ב', דבר שלא מעיד כלל על עבודתו המקצועית של המומחה ו/או על הצורך בחוות דעתו על מנת להכין ולהגיש את התביעה. לאור כל האמור לעיל – ברור שפסק דין בהיקף כספי מצומצם ביחס לתביעה, לא מצביע בהכרח על חוות דעת מקצועית שגויה או מופרזת מטעם מומחה התובעים. דרכה של תביעה בנושא שבמומחיות, להישען על חוות דעת מקצועית. לפיכך משזכה צד לדיון בדין, מגיע לו החזר בגין הוצאותיו ובכללן הוצאות שכר טרחה של המומחה שמונה לצורך הגשת התביעה, והסכום שמגיע בגין הוצאה זו אינו צריך להיות בהכרח ביחס ישר לסכום הזכייה בדין כלפי סכום התביעה.
להלן ציטוט מדברי כב' השופט ר' סוקול, רשם בית המשפט המחוזי בחיפה [כתוארו אז], בהחלטתו בת"א 1089/94 סגל אבי ואח' נגד שיכון ופיתוח בע"מ, [בש"א 969/03], בה נפסק סכום של 75,574 ש"ח עבור שכרו מומחה התובעים, תוך דחיית עמדת הנתבעת. [יובהר כי בתיק זה נפסק לזכות התובעים פיצויים בסכום כולל של כשני מיליון ₪, והוגשו ערעורים הדדיים לבית המשפט העליון, כך שהסכום לא סופי].
"(ד) שכ"ט המומחה מטעם התובעים, מר בן עזרא
הנתבעים טוענים כי בית המשפט לא קיבל את הערכת המומחה ולכן אין להחזיר לתובעים את הוצאותיהם לתשלום עבור אותו מומחה. טענה זו אין לקבל. הגשת תביעה בעניין שבמומחיות מחייבת צירוף חוות דעת. לפיכך, יש לאשר הוצאות סבירות למומחה עבור הכנת חוות הדעת. מאידך, אין מקום לאשר החזר הוצאות עבור "ייעוץ שוטף" לתובעים. יתכן שהתובעים זכאים להחזר הוצאות עבור ייעוץ לקראת חקירת מומחה, אך כל הקבלות שהוצגו מתייחסות לייעוץ נרחב יותר וקשה לקבוע, בהעדר ראיה, מהי ההוצאה הסבירה לשם הכנתם לחקירה. לפיכך אין מקום לפסוק תשלום בעניין זה. התוצאה הינה כי יש לאשר לתובעים סך של 75,574 ש"ח עבור שכר המומחה. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין (1.6.03) ועד התשלום המלא בפועל." [ההחלטה במלואה מובאת בספר "ליקויי בניה כרך א' מאת א' בן עזרא בהוצאת "בורסי" 2006 בעמוד 248].
אכן כפי שעולה מפסק הדין, בפועל שכר מומחה התובעים היה גבוה ממה שנפסק, אך גישתו העקרונית של בית המשפט כאן היא, כי יש לשלם לתובעים את מלוא שכר הכנת חוות הדעת המקצועיות, בצירוף שכר ייעוץ עבור הכנת עורך הדין לקראת חקירת מומחה בית המשפט על חוות דעתו.
לחצו כאן ל חברות מימון תביעות משפטיות של ליקויי בנייה באינדקס וועדי הבתים של הפורטל