למעלה מ 6,200 אנטנות סלולריות נטועות על גגות בתים משותפים ועוד אלפים מוסתרות בתוך דירות מגורים. רוב האנטנות ממוקמות במקומות הומי אדם, וחלקן בסמוך לגני ילדים ובתי אבות, תוך הסוואה והטעייה שמדובר במתקנים צבאיים, עמודי תאורה תמימים, שילוט בתי עסק וכיו"ב.
התפתחות הטכנולוגיה ומכשירי הדור השלישי, מביאה מעבר לאנטנות קטנות יותר עם רמת קרינה גבוהה מהרגיל והכפלת המספר של האנטנות שיתפזרו במדינה.
בינואר אשתקד, עבר בממשלה חוק חדש- "חוק הקרינה הבלתי מייננת". החוק הביא לשינוי מהותי באופן קבלת ההיתרים הנדרשים לשם הצבת אתרי שידור סלולאריים. חשיבות החוק נעוצה בעובדה שחברות הסלולר מחויבות כיום להודיע טרם הקמת אנטנה באזור מגורים בו עתידה לקום אנטנה ולציין את רמות החשיפה לקרינה, וזאת על מנת לאפשר הגשת התנגדויות בקרב תושבי השכונות. יצוין, כי הצעת החוק הייתה אמורה לכלול גם אחריות לפיצוי כלכלי מטעם חברות הסלולר בשל ירידת ערך הנכס עקב הצבת אנטנה סלולארית, אולם הכוח העצום של הלוביסטים מחברות הסלולר עשה את שלו וכיום נטל זה מוטל ברובו על כתפי הרשויות המקומיות במסגרת חוק התכנון והבנייה.
נדמה כי החקיקה והאכיפה בישראל מפגרת בהרבה אחרי הטכנולוגיה והסכנות לבריאות הציבור.
נוכח אזלת ידה של המדינה באכיפת החוק, על הרשויות המקומיות מוטלת החובה לסייע במניעת השכרת הנכסים לשם הצבת אנטנות סלולאריות, בין היתר על ידי הכבדת נטל המס על בעלי הדירות.
ניתן למעשה לראות את משכירי הנכס לשם הצבת אנטנה סלולארית, כבעלי עסק לכל דבר ועניין עם כל המשמעויות הנלוות לכך; הוצאת רישיון עסק, הטלת ארנונה עסקית, היטלי השבחה וכמובן בעל הנכס יצטרך להנפיק היתר מיוחד לשימוש חורג בדירת המגורים לצרכי עסק.
יש לפעול לביטול הפטור ממס שבח למשכירי נכסים אלה, כך שבעלי הדירות שישכירו את הנכס לטובת חברות הסלולר לא יזכו לפטור כזה, שמשמעותו הפסד כספי שיכול להסתכם בעשרות אלפי דולרים.
לדעתנו, יש מקום להתיר לוועדי הבתים המשותפים בשכונות בהן מוקמות אנטנות חדשות לבקרים להתקין בתקנון הבתים המשותפים סעיף האוסר בתכלית את השכרת הנכסים בשכונה לחברות הסלולר והטלת סנקציות על מי שעובר על סעיף זה.
הליך זה, אם ייערך באופן הוגן, קרוב לוודאי, יתקבל על ידי רוב הדיירים ויביא למניעת הפצת התופעה המסרטנת הזו.
כיום מקובל לדרוש בהסכם לרכישת דירה מקבלן, הוספת סעיף המציין במפורש שלא תהיה אנטנה סלולרית על גג הבניין וזאת במטרה כאמור למנוע את ירידת ערך הנכס והברחתם של רוכשי הדירות.
ראוי לציין עוד, כי אדם המשכיר את גג ביתו לשם הצבת אנטנה סולולארית, דמי השכירות אותם הוא מקבל אינם פטורים ממס. שכן הפטור חל אך ורק על דירה המשמשת למגורים. במקרה בו בעל הנכס משכיר את נכסו לצורך הקמת אנטנה, הרי שזה הופך להיות רווח עסקי ומסחרי ואותו משכיר (גם אם הוא שכיר) חייב לקחת מייצג ולהגיש דו"ח שנתי ולשלם מס בגין הכנסתו מההשכרה. באם כמובן לא נעשה דיווח, הרי שאותו משכיר שלא משלם על כך מס- מבצע עבירה פלילית.
אם הרשויות ישכילו להתמודד עם הסוגיה בצורה שצוינה לעיל, אפשר לומר כי הרווח הבריאותי והרווח הכלכלי שיופק מהשכרת הנכס לא בהכרח יצדיקו את הצבת האנטנה הסלולרית.
מצידם של הדיירים יש אמצעי חשוב נוסף להתמודד מול התפועה. די בדיווח אחד לרשויות המס על מנת שאלה יתחילו לנקוט בפעולות שהוזכרו לעיל בלי קשר לרשות המקומית.
עו"ד אלי דורון
משרד עו"ד דורון טיקוצקי, מומחה במשפט מיסויי-מנהלי
מוני מרדכי-תקשורת שווקית www.monipr.co.il