כיצד להקטין את הסיכון מקבלת שיק וכיצד לטפל בשיק חוזר (הוצאה לפועל)
על פי החוק, על כל שיק חייבים להיות מוטבעים פרטיו האישיים של בעל השיק: שם, מספר תעודת זהות, וכתובת מלאה – מספר תיבת דואר אינו מספיק.
בבחינת הפרטים האישיים אפשר לאתר מספר סימנים מחשידים:
לא מוטבעים הפרטים האישיים
במקום כתובת מלאה יש רק תיבת דואר.
קיים מרחק לא סביר בין מגוריו של נותן השיק לסניף הבנק שלו.
רצוי להתקשר למספר הטלפון של נותן השיק. קו טלפון מנותק מרמז על צרות.
כאשר מדובר בשיק על סכום גבוה, או כשיש חשש לגבי יכולת הפרעון, ניתן לדרוש מנותן השיק להתקשר במקום לסניף הבנק שלו ולברר את מצב החשבון שלו.
אם נותן השיק הוא חברה ומדובר בסכום גבוה, מומלץ להתעקש על קבלת ערבות אישית ממנהלי החברה או מבעלי מניותיה.
פסק דין של בימ"ש העליון (ע"א 6909/00) (פורסם ב"הארץ" 27/5/01)
בפסק דין זה מאשר בית המשפט העליון כי כאשר מודפס על גבי צ'יק "למוטב בלבד" הוא גובר על "לפקודת". כלומר כאשר יש שתי הוראות סותרות מודפסות (או בכתב יד) על גבי הצ'יק, ידה של הכיתוב "למוטב בלבד" על העליונה. ההוראה "לפקודת" מופיעה כדבר שבשגרה ולכן עדיף שהבנקים ימנעו מתוספת זו.
עצות לטיפול משפטי
כדאי לדעת כי מהירות התגובה לטיפול בשיקים חוזרים היא חשובה מאד. אם נותן השיק נקלע לקשיים, נותר לא פעם מירוץ בין הנושים והעיקרון המשפטי בדרך כלל הוא, שכל הקודם זוכה.
לא ניתן לפתוח ישירות בהליכי הוצאה לפועל, אלא אם כן השיק הוגש תחילה לבנק והוחזר עם חותמת שיק מוחזר. ללא החותמת יש לפנות תחילה להליך של תביעה אזרחית בבית המשפט, דבר שמייקר ומאריך את הטיפול המשפטי. עם זאת, במקרה של סידרת שיקים שחלקם חזרו, מומלץ לא להמתין למועד פרעון כל השיקים, אלא לשקול הגשת תביעה אזרחית על מלוא סכום סדרת השיקים.
בעזרת הוצאה לפועל ניתן לגבות את הכסף גם ללא עורך-דין. הלשכות הן המנגנון החוקי לאכוף ביצוע תשלומים מסוג זה. במסגרת הליכי ההוצאה לפועל ניתן לנקוט צעדים שונים, אף ללא סיוע עו"ד, לגביית החוב. מדובר למשל בהטלת עיקולים על חשבונות בנק ונכסים אחרים שבידי החייב. כדי לעמוד על הזכויות והחובות של הצדדים בהליכי הוצאה לפעול, להלן מספר מעיקרי החוק:
כיצד פועלים לביצוע פסק דין בהוצאה לפועל?
יש להגיש בקשה לביצוע פסק דין באחת מלשכות ההוצאה לפועל. בבקשה יש לציין פרטים מזהים של החייב ולפרט את ההליכים שברצונכם לנקוט נגדו. בהמשך, ניתן יהיה מדי פעם, לבקש שיינקטו נגד החייב הליכים נוספים. את הבקשה יש להגיש בטופס מתאים, שאותו ניתן לקבל בלשכת ההוצאה לפועל וגם באינטרנט, למשל באתר www/courtinfo.co.il
לצרף העתק מאושר של פסק-הדין ולשלם אגרה. לבקשה י
לאחר שהזוכה – מי שניתן פסק-דין לטובתו – מגיש את הבקשה, יש למסור אזהרה לחייב, שבה מודיעים לו כי תוך 20 יום מתאריך המצאת האזהרה לידיו עליו למלא אחר פסק-הדין ולשלם את מלוא החוב – או לשלמו בתשלומים שנקבעו או להגיש בקשה לתשלומים לפי יכולתו. כל עוד לא הומצאה האזהרה לחייב, וכל עוד לא עברה התקופה הקבועה בה – לא מתחילים בביצוע פסק-הדין. זאת, אלא אם בהוצאה לפועל ראו שנסיבות העניין מצדיקות נקיטת הליכים לפני כן.
בעל חוב הטוען שמילא אחר פסק-הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, צריך להביא ראיה לכך. ראש ההוצאה לפועל רשאי לקבוע אם מוטל על החייב למלא את פסק-הדין. אם חלפו 25 שנה מיום מתן פסק-דין והזוכה לא עשה דבר לבצעו – החייב יהיה רשאי לטעון שפסק הדין התיישן.
כיצד ניתן להוציא לפועל שטרות-חוב וצ'קים?
הם ניתנים לביצוע בהוצאה לפועל כמו פסק-דין של בית משפט, כשהחוב הוא הסכום הנקוב בשטר בתוספת הפרשי ריבית והצמדה. יש להגיש בקשה מתאימה לביצוע השטר ואליה יש לצרף את השטר ולשלם אגרה. גם במקרה זה יש למסור אזהרה לחייב. החייב רשאי להגיש, תוך 20 יום מהמצאת האזהרה, התנגדות לביצועה. זאת, בצירוף תצהיר שבו עליו לפרט את הנימוקים. אם החייב הגיש התנגדות במועד – ראש ההוצאה לפועל יעכב את ביצוע השטר ויעביר את העניין לבית המשפט.
ה להיות טענת הגנה, אם חלפו 7 שנים מהמזמן שבו הזוכהגם במקרה זה ההתיישנות יכו יכול היה לנקוט בהליכים לביצועו של השטר או הצ'ק. זאת, אלא אם הצדדים הסכימו אחרת וההסכמה נערכה בהתאם לדרישות החוק.
מה יעשה חייב שאין ביכולתו לשלם במועד או בתשלומים שנקבעו?
עליו להגיש לראש ההוצאה לפועל "בקשה לצו תשלומים", שבה יציע לשלם את החוב במועדים ובתשלומים בהתאם ליכולתו. על החייב לצרף לבקשתו הצהרה ומסמכים בדבר מצבו הכלכלי, ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע ומסמכים לגבי נכסיו ומקור הכנסתו. את הבקשה יש להגיש תוך 20 יום מיום המצאת האזהרה. חייב שלא מילא אחר האזהרה שנשלחה לו, וגם לא ביקש צו תשלומים, ייחשב כבעל יכולת להזמין את החייב לבירור ולנקוט נגדוהמשתמט מתשלום חוב. וככזה, רשאי ראש הוצאה לפוע צעדים שונים.
שכר טרחה של עורכי דין המתמחים בנושא אינו אחיד.
משרדי עורכי דין שתחום הגבייה אינו עיסוקם העיקרי נוטים לדרוש שכר טרחה בסכום קבוע מראש ללא תלות בתוצאוח. בקרב עורכי דין שכן מתמחים בנושא הנטייה לגבות בין 25 ל-35 אחוז מהגבייה בפועל. במידה ועורך הדין לא הצליח לגבות כל סכום, הלקוח אינו משלם דבר, למעט תשלום אגרה בסך 1.25 מגובה התביעה.שכר הטרחה של עורך דין, על פי תעריף קבוע של לשכת עורכי-הדין, מוכר על ידי בית המשפט כהוצאות משפט. לכן, במצב בו הצליח עורך-הדין לגבות את החוב, חלק משכר טרחתו משולם על ידי החייב.
המסמך באדיבות ש.י.ל. – שירותי ייעוץ לאזרח