הבסיס לחישוב מבנים המתאימים להישאר יציבים וללא פגיעות במצב של רעידות אדמה הוא בסיס סטטיסטי. המתכנן החופשי מהתקנים בוחר לעצמו לגבי המבנה בו מדובר, מה הן הדרישות לגבי קיים [אורך החיים] של המבנה, ומתכנן את המבנה בצורה שיחזיק מעמד ביציבותו גם בהתרחש אירוע של רעידת אדמה שסבירות הופעתו היא אחת ל- x שנים. ככל ש- x גדל, הדרישות מחמירות. כדי ליצור נוחות בחישוב ובעיקר בבדיקה ובבקרה, מותקנים תקנים שהותקנו על פי אותו בסיס לסוגי המבנים השונים, והתקן הרשמי הוא בגדר חובה חקוקה, אף התקן הבלתי רשמי הוא בעל מעמד ויש וקיימת הוראה לכבדו.
הקריטריונים לשיפור עמידות נגד רעידות אדמה, הם אמנם חישוביים אך יש בהחלט כללים אותם אפשר ליישם כדי לשפר את יציבות המבנים – ללא חישוב פרטני.
א. סגירת קומת עמודים
קומת עמודים מפולשת [פתוחה] מהווה מוקד לפגיעה במבנה עקב כוחות אופקיים הנגרמים מרעידות אדמה, ולכן רצוי להימנע מעמודים בדידים ככל שאפשר.
ב. הימנעות מבנייה טרומית
ככלל, בנייה תוך שימוש באלמנטים טרומיים המיוצרים במפעל היא בנייה בעייתית מההיבט הנדון כאן. אמנם אפשר לתכנן מבנה טרומי כך שיהיה יציב נגד כוחות אופקיים, אולם הדבר מורכב, וחשוב יותר, הבקרה והבדיקה על כך מורכבות עוד יותר. לכן מהיבט זה עדיפה הבנייה הקונבנציונאלית מבטון מזוין.
ג. קורות קשר
רצוי בתכנון הביסוס, בעיקר בקרקע חרסיתית אך גם בקרקעות הטובים יותר ליסודות, לכלול קורות קשר שתי וערב. דבר זה תורם ליציבות הבניין וההוצאה בדרך כלל שולית.
ד. חגורות בבנייה
קירות פנים וחוץ הבנויים בבלוקים צריך לחזק באמצעות חגורות בטון מזוין – חגורות אופקיות מתחת לפתחי החלונות ומעליהם, וחגורות אנכיות בשינויי כיוון של קירות, ובסמוך לקירות בטון או לפתחים. ריבוי חגורות וקשירתן בברזלי זיון – משפר את העמידות נגד רעידות אדמה.
ה. זיגוג
זכוכית מחוסמת מתפוררת בהולם, ולכן לא מומלץ לעשות בה שימוש. יש לבכר זכוכיות הנשארות על תלן גם לאחר פגיעה בהן, כגון – זכוכית שכבות. זיגוג בשטחים נרחבים לא רצוי, וקירות זכוכית גדולים מדי יוצרים מוקד לפגיעות מיותרות מלבד ליקויים אחרים הקיימים בקירות מבלוקי זכוכית.
ו. עיצוב פנים
גם עיצוב הפנים של הדירה צריך להיות תוך מחשבה בנושא העמידות נגד רעידות אדמה, והדוגמא לכך היא שיקול דעת מוקדם בטרם החלטה על נברשות ענק התלויות מהתקרה. יש, כמובן, דוגמאות נוספות המצריכות מחשבה בכיוון האמור – למניעת הפתעות לא נעימות באירועי רעידות אדמה.
ז. גרעין אנכי
רצוי ליצור בבניין גרעין אנכי מבטון מזוין, מעין מבנה שכולו עשוי בטון מזוין לכל גובה הבניין. דבר זה יכול להתבצע באמצעות השימוש בחדר המדרגות כגרעין ו/או באמצעות המרחב המוגן אשר בין כה יש דרישה כי 70% מהיקף קירותיו יגיע ליסודות, כך שכל שנותר זה להמשיכו למעלה אם הדבר אפשרי מבחינת התכנון.
ח. שיתוף פעולה בין האדריכל למהנדס
יש אדריכלים שתוכניותיהם, במישור העקרוני, מנותקות מצרכי הקונסטרוקציה. גישה זו אינה בלתי ניתנת להתגברות על כל היצירתיות התכנונית והאטרקטיביות האדריכלית של האדריכל היוצר, אולם היא עלולה לגרוע מעמידות המבנה נגד רעידות אדמה, אף שהמבנה יעמוד בדרישות התקן. לכן מומלץ ליזום פורום משותף בין המתכננים בטרם תחילת התכנון, ובפורום זה יתקבלו החלטות.