תורת הפנג שואי (הביטוי הנפוץ הוא fung shway) הגיעה בסערה וכבשה בשנים האחרונות את המערב. היום, כמעט כל אחד מכיר אותה או לפחות שמע עליה ("אה…זאת השיטה של עיצוב הבית, לא?").
אבל פחות אנשים יודעים באמת מהי הפנג שואי? התרגום המילולי משמעו רוח (פנג) ומים (שואי), אך הוא אינו אומר דבר בחברה המערבית, השונה באופן מהותי מהחברה הסינית. בתרבות המערבית, האדם הוא השולט ביקום. אנו גדלים ומתחנכים על מושגים כמו – העולם הוא אכזר, עלינו לכבוש ולהשליט סדר, האדם קודם לטבע סביבו…
התרבות הסינית, מלמדת שהאדם הוא חלק שווה ערך במעשה הבריאה ועליו להשתלב כחלק מהטבע, בדיוק כמו הצמחים, ההרים, הגאיות ובע"ח. מתוך החשיבה הזו צמחה תורת הטאו שבחנה והגדירה את הסביבה – הרים, עמקים, נהרות…ואת מערכת היחסים בין חלקי הסביבה והאדם. תורת הטאו מגדירה את השלם הנחלק ליין (YIN) ויאנג (YANG) שמתארים יחסי כוחות מנוגדים אך משלימים. היין מוגדר כאיטי, כהה, חשוך, מופנם, נקבי, נמוך, פסיבי, בעוד היאנג מוגדר כמהיר, בהיר, מואר, מוחצן, זכרי, גבוה, אקטיבי. היין והיאנג הם מושגים יחסיים. לא ייתכן יין ללא יאנג ולהפך. בכל חושך יש קצת אור, וגם במי הנחל השלווים ביותר, יש תנועה. האנרגיה בטבע נעה בדפוסים משתנים ומחזוריים.
תורת הפנג שואי היא האמנות שבראיית דפוסי התנועה שבטבע. כפי שמלח, המשיט את ספינתו בנהר, צריך לבדוק את מצב הזרימה של המים ואת כיוון הרוח, כך גם אנו בחיינו, צריכים לקחת בחשבון את התנודה המשתנה של האנרגיה במקום המצאנו. הפנג שואי מלמדת אותנו כיצד "לנווט" לפי הרוח (פנג) והמים (שואי) של האדמה. היא אינה אומרת מה יקרה בעתיד, אלא מראה לנו את שינוי תנועת האנרגיה כדי שנוכל לנווט את חיינו בהתאם לאתגרים, מכשולים, עליות ומורדות שישנם בדרך. הפנג שואי, היא דרך חיים.