מדריך חודשי לעבודה בגן – חודש יוני

כיסוח
מדשאות מומצאות מכסחים יותר גבוה מהרגיל, אחת לשבוע לפחות, וכל עוד הדשא במצב צמחיה.
אם הגידול נעצר מרוב צמא – כדאי לדלג על כיסוח אחד, ולכסח שוב בסדירות, לאחר ההשקיה.
ככלל, מחלישה הצמאה קבועה את המדשאה ועשבים משתלטים על אזורים מתים ויבשים.
מדשאה שמושקית כנדרש, נכסח מעט נמוך יותר, אחת לשבוע ובאופן סדיר. כל איחור בכיסוח גורם לקרקוף – הסרת העלווה הירוקה, וחשיפת הגבעולים למכת שמש. מרימים נופם של עצים ושיחים, שלא יפריעו בשעת כיסוח, וכדי שיחדירו אור לנקודות מוצלות מדי ורטובות יתר על המידה.

אוורור
מאווררים מדשאות השתולות בקרקע כבדה ובינונית, שהשימוש בהן אינטנסיבי דוגמת מרכזי ספורט, בריכות שחיה, גני אירועים וכד'. ניתן לחזור על פעולה זו כמה פעמים בעונה, לפי הצורך.
פעולת האוורור תשפר את קליטת המים והמינרלים ותמנע קרחות.
לאוורור יעיל יש לחזור שתי וערב ואף פעם שלישית. ניתן להתרכז באזורים ובלקים הידועים מראש כמועדים לצריבה מרובה.

דישון
אין מדשנים מדשאות מוצמאות. בקרקעות חוליות, במדשאות מושקות ובכאלו שהשימוש בהן תכוף וגבוה, מדשנים דישון מלא דוגמת: 32:7:32 או בכל הרכב דומה, דשנים קלי תמס או איטיי שחרור, ראה חודש מאי. אם נעשה אוורור, יש לדשן מיד לאחריו.

מחלות עלווה
כתמי עלים מופיעים במיוחד בזנים רגישים, כמו קיקויו. הפעולה המומלצת ביותר היא מניעה:
השקיה במרווחים גדולים והימנעות מדישון חנקני מיותר (בקיקויו), איסוף כסחת והשקיה במקביל לשעות הרטבת הטל. באמצעים כימיים מדבירים על ידי "מנצידן", "בראוו" או "דנקוניל" בריכוז של 0.5% בשניים-שלושה ריסוסים עוקבים, הפרש של שבוע עד 10 ימים. כדאי לעשות זאת מיד אחרי כיסוח של דשא לא צמא.

מזיקים
המזיקים תוקפים את הדשא בנוף, בשלוחות ובשורשים. האגרוטיס – מזיק רב-פונדקאי, תוקף בנוף. נגדו נפזר "ספסן" מגורען. יתוש העפצים, פוקד את זני ברמודה, נגדו מטפלים ב"דיזיקטול" מגורען או בריסוס ב"אמבוש". בשלוחות ובשורשים, של מיני הברמודה ובקיקויו מתרבה כנימת היבלית. כנגדה וכנגד דרנים למיניהם המכרסמים בכל הזנים, (במיוחד בקרקעות
קלות וחוליות), מטפלים ב"דיזיקטול" מגורען, "אופטנול" ובחומרים דומים. החומרים שנזכרו כאן מייצגים רשימה חלקית ויש להיוועץ במדריך, הן לגבי החומר והן לגבי יישומו ונקיטת אמצעי זהירות.
במרבדי דשא חדשים, מומלץ לתת טיפולים מונעים נגד מזיקי עלווה – מיד לאחר ההשקיות התכופות וע"י "דיזיקטול" או "דורסבן" מגורען.

עצים
מקצרים ענפי משתפלים ומרימים את נופם, כדי להחדיר אור ולאפשר תנועה חופשית של אוויר.
ממשיכים לעצב עצים צעירים, ולהשקותם בדירות. גוזמים ומדללים ענפים בעצים מבוגרים כמו פיקוס, סיסם ודומיהם.

הדברת עשבים
בחורשות צעירות, שאינן סגורות, נתחח ונקלטר באופן שטחי. כך גם נסייע בשיפור מאזן המים לעצים. בשטחי בור פתוחים בלא צמחיה, מסתפקים בכיסוח העשבייה. בגינות מושקות בהמטרה, אפשר להשתמש ב"רונסטאר" נוזלי או מגורען למניעת הצצת עשבים. משקים היטב לאחר הריסוס או הפיזור. הדברת העשבים הרב-שנתיים נמשכת כמו בחודש מאי (יבלית, קיקויו, גומא הפקעים, חילף וכו'). ממשיכים להשתמש ב"דגנול" / "פקוסו", "בסטה" לפי הצורך. הדברת עשבים חד-שנתיים ודיכוי רב-שנתיים, ניתן להשיג על ידי חיפוי השטח בחומרי חיפוי.

כשות Cuscuta – מה עושים נגדה?
א. סניטציה בכלי העבודה, במעבר משטח נגוע לשטח נקי.
נ. הדברת עשבים כללית, מאחר שחלק מן העשבים משמשים אף הם כפונדקאים (חבלבל, ירבוז).
ג. במקרה של טפילות על גבי צמח תרבות, הסרת כל הענפים הנגועים. אם הצמח גדול ומפותח, אפשר לרסס את "כתם" הכשות ברגלון, בידיעה שעלי הצמח התרבותי ייצרבו, אך שהצמח יתאושש. גננים מצאו שגם "רונסטאר" 2.5%, צורב כשות, ונזקו קטן מה"רגלון" לצמח התרבותי.
ד. ריסוס במונעי הצצה, לאחר ניקוי השטח מן הכשות. החומרים הבאים בחשבון: "רונסטאר" מגורען, שאותו מפזרים בכמות של 10גר'/1מ"ר; "דקטאל" (עיינו בתווית); את החומרים מפעילים על ידי השקיה גדושה.

הדברת פגעים
קימחון וחילדון. צמחים שונים בגן, נוסף לוורדים, נתקפים בקימחון: לגרסטרמיה הודית, פלכון יפני, דולב ואחרים. המלצתנו היא להימנע מריסוס ככל שניתן (להוציא צמחים צעירים). להכניס לגן זנים נקיים מקימחון (בוורדים ידועים לנו זנים כאלה), או להימנע כליל משתילת צמחים המפגינים רגישות למחלה זו (יש העוקרים מהגן צמחים המפגינים רגישות למחלת הקימחון).
נגד חיפושית המלדרה – מגמיעים את הקרקע סביב הצמחים הנגועים – שם מצויים הדרנים בעומק לא רב – ב"הפטכלור" 0.5%, ב"אופטנול" או ב"דיאזינון", 0.3%.

וורדים
מרססים נגד הקימחון: גופרית 70, "אופיר" 10 0.05%,
"סיסטאן" 125 0.05%,
"מילפן" 0.1%,
"נמרוד" 25 0.1%.
נגד החילדון: "סיסטאן" 125 0.05%,
"ספרול" 0.15%,
"מנבגן" 0.25% (2.5 גר' / סמ"ק 1 ליטר).
יש לרסס בלחץ גבוה ובהרטבה מלאה,
מלמטה כלפי מעלה. ממשיכים בקיטום פרחים וקיצור ענפים.

צמחים רב-שנתיים וחד-שנתיים
מדשנים קלות ומשקים באופן סדיר. אין מאפשרים לצמחים להבשיל זרעים. זאת באמצעות קיטום הפרחים שנבלו. עושים זאת באוזן הדוב, בחרצית השיחית, בשיחי האשולציה הקליפורנית, במיני הגזניה הרבים. בחרצית לבנת הפרחים עם תום הפריחה, קוטמים את גבעוליה עד לפני הקרקע, ניתן להוציא שלוחות ולשתול במקום אחר.
חד-אבקן אדום קוטמים על מנת לחדש פריחתו. את הציניות שותלים בצפיפות. בימים הראשונים עד להתבססותם של השתילים הרכים, יש להשקותם השקיה גדושה. עם היווצרות הפקע הראשון, יש לקטום באצבעות להסתעפות רבה יותר. מומלץ להשקותן
בטפטוף או בעזרת מזלף, סמוך לבסיס הגבעול ומבלי להרטיב את העלווה.

פרחי בר
למעונינים בזרעים בשנה הבאה, יש להמשיך ולאספם בעונה זו. מומלץ לרשום מקור הזרעים, תאריך וכמובן את שם הצמח. במקומות שבהם מעונינים בהתחדשות הזרעים באותו מקום, אין לתחח את הקרקע, אלא לכסח את פרחי-הבר על זרעיהם.

צמחי בית ומרפסת
צמחים שאינם מראים סימני צמחיה, סובלים כנראה ממחסור בחומרי הזנה או מניקוז לקוי, ואותם צרוי לדשן לא לפני שהרטבנו את כל בית השורשים בהשקיה גדושה. את הדשן ניתן להמיס במשפך ולהשקות, או לחלופין – להצניע את הדשנים איטיי השחרור דוגמת "אוסמוקוט", "מולטיקוט" ואחרים במצע העציץ. רצוי שהדשנים יכילו מלבד חנקן, גם זרחן ואשלגן וחומרי קורט.
בעציץ ההידרופוני המראה סימני מצוקה, נבצע שטיפה. נמלא את המיכל במים ונרוקנו כמה פעמים. לאחר השטיפה, נפזר דשן "לוואטיט", שחייב להגיע לתחתי המיכל ולשהות בתוך התמיסה, ונמלא במים טריים מן הברז, בהתאם למדיד. נבדוק את תקינות המדיד, נרשום את תאריך הטיפול על פתקית, ונצמיד אותה למיכל.

באדיבות אירגון לגננות ונוף בישראל

לחצו כאן ל חברות גינון ועיצוב גינות מומלצות באינדקס וועדי הבתים של הפורטל