שאלה: אני גר בבית משותף ומעוניין לבנות תוספת לדירתי. רוב השכנים מתנגדים לבניה – האם יש לי סיכוי לקבל היתר בניה למרות ההתנגדויות?
תשובה: היתר בניה ניתן על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, לאחר שהיא בודקת את התוכניות וקובעת כי הן ראויות. תוכניות ראויות הן כאלו שעומדות בכל דרישות החוקים והתקנות, ותואמות בכול לתוכנית המתאר החלה. אמנם בחוק המקרקעין נקבע כי לצורך בנייה בבית משותף דרושה הסכמת 75% מכלל בעלי הדירות כדי שיהיה מותר לבנות, אולם הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לא מחליטה את החלטותיה לפי חוק זה ובסמכותה לאשר תוכניות גם כשאין להן רוב כלל; שיקולי הוועדה הן שיקולי תכנון בלבד.
אין כאן סתירה בין חוק התכנון והבניה ותקנותיו, שמהם שואבת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה את סמכויותיה ועל פיהם היא מוסמכת לאשר בקשה לבנייה בבית משותף גם כאשר אין רוב כנדרש בחוק המקרקעין, כי זכותו של מי שנפגע מהאישור עומדת לו והוא יכול לפנות לבית המשפט, שם תהיה התחשבות בזכות הקניין ובהיבטים אחרים שאינם מעניינה של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה. בעוד שבית המשפט פוסק על פי חוק ודין, הרי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה [וכמוה גם וועדת ערר מחוזית, שהיא דנה בעררים על החלטות הוועדה המקומית] לא פוסקת על פי היבטים משפטיים אלא כאמור רק על פי שיקולים של תכנון.
אמנם יש חפיפה מסוימת בין השיקולים המשפטיים לבין השיקולים התכנוניים, דבר שיוצר אזור אפור המשותף גם לבית המשפט וגם לוועדה, אך יש כמובן שפע של נושאים אשר לגביהם ברור מי אמור לדון בהם ולהכריע, בהיותם תכנוניים מובהקים או משפטיים מובהקים.