חוק הערבים לחוזי הלוואות ומשכנתאות

חוק הערבים – הסברים לחוק עודכן ב-05/08/2003 חוק הערבים, או כפי שהוא מכונה "חוק שיטרית", יחול במלואו רק על חוזי הלוואת ומשכנתאות, שנחתמו לאחר 24 במארס 1992. לגבי הסכמים, שנחתמו קודם למועד זה, יחול החוק רק באופן חלקי. התיקון נועד למנוע פגיעה בערבים, שעד למועד כניסת החוק לתוקף, היו נתונים ללחץ הנושים, לרוב בנקים, ולעתים נאלצו לשאת בנטל התשלום במקום הלווים, שנגדם לא נקטו הבנקים הליכי גבייה. החוק מגן על ערבים פרטיים, שחתמו ללווה שלקח משכנתא של עד 250 אלף שקל, או ערבים להלוואה רגילה (בין אם נלקחה בבנק או בשוק האפור) של עד 40 אלף שקל. מהחוק לא יוכל להנות בן זוגו או שותפו של החייב. במילים אחרות: ההגנה ניתנת לערב, שהוא "איש מן היישוב" ולא לחברות ולא לבן משפחה. החוק משנה במעמדם של הערבים ארבעה דברים בסיסיים:

1) הערבות תינתן רק לסכום הנקוב בהסכם הערבות. בעבר נהגו לחייב את הערבים גם לגבי חובות בחשבונות אחרים של החייבים, שכן הערבות היתה בלתי מוגבלת. ניסוח הסעיף בחוק אמנם מאפשר גם כיום להחתים על ערבות בלתי מוגבלת, אך הוראות בנק ישראל חייבות להביא זאת לידיעת הערב, ולהחתים אותו על סעיף כזה – אם ישנו – בחוזה.

2) יש הגבלה על גובה הריבית שבה ניתן לחייב את הלווה. עד כה נהגו הבנקים להטיל על הערבים את קרן החוב בתוספת ריבית חריגה מרבית. זה הקפיץ את החוב לסכומי עתק. לפי התיקון החדש, מותר יהיה לגבות ריבית הגבוהה רק ב-4% מעבר לריבית שנקבעה בחוזה ההלוואה. כל השאר יהיה לפי התנאים המקוריים של ההלוואה (הצמדה וכו'). בהוצאות משפטיות ניתן יהיה לחייב את הערבים רק בסכום שקבע בית המשפט או ההוצאה לפועל.

3) סעיף זה מתייחס לגובה הערבות. אם עד כה היה כל ערב אחראי באופן אישי לגבי החוב כולו, הרי שמיום כניסת התיקון לתוקף, יהיה כל ערב אחראי רק לחלק היחסי של החוב. אם יש 5 ערבים, יהיה כל אחד ערב רק לגבי 20% מהחוב.

4) הנושה (הבנק או כל בעל חוב אחר) לא יהיה רשאי לנקוט צעדים משפטיים נגד הערבים, בטרם ניסה לגבות את החוב מהלווה. כלומר ננקטו נגד החייב הליכים משפטיים (וניתן פסק-דין נגדו) או שיו"ר ההוצאה לפועל אישר, שהנושה נקט בכל ההליכים כדי לגבות את החוב מהנושה, כולל מכירת הנכס. רק במקרה שבעל החוב מת, ניתן נגדו צו כינוס נכסים, או שהחייב עזב את הארץ לצמיתות ולא ניתן לאתרו. הבנק יהיה חייב להודיע לערבים על כל צעד שהוא נוקט נגד החייב. הערבים יכולו להצטרף לנושה, ולהשתתף עמו בגביית החוב ולהמשיך בהליכים הללו, דבר שעד כה לא יכול היה הערב לעשות.

שאלות ותשובות

האם סעיפי החוק חלים על מקרים, שבהם כבר הוגשו תביעות לבתי משפט? אם התביעות הוגשו לבתי המשפט לפני כניסת החוק לתוקף, כלומר לפני ה-24 במארס 1992, אין לערבים הגנה במסגרת התיקון החדש, והבנק יוכל להמשיך נגדם בהליכים הרגילים. אם הוגשו תביעות לאחר כניסת התיקון לתוקף, לא יוכל הנושה לנקוט הליכים נגד הערבים, אלא לאחר שהוכיח שנקט שאמצעים לגבות את החוב מהחייב. לגבי הסכמי ערבות שנחתמו לפני ה-24 במארס 1992 – הסכמים אלה ייהנו רק מהגנה חלקית. הערבים ימשיכו אמנם להיות ערבים כל אחד על כל החוב כולו, אך הנושים יצטרכו גם במקרים כאלה לנקוט תחילה בהליכים משפטיים והליכי גביה נגד הלווים. מהי תביעה בסדר דין מקוצר?

תשובה: רוב תביעות הבנקים מוגשות בסדר דין מקוצר. המשמעות העיקרית של תביעה כזו מבחינת הנתבע היא שהוא אינו זכאי להגנה באופן אוטומטי, אלא עליו לבקש רשות להתגונן על ידי תצהיר, בתוך 20 יום מיום קבלת התביעה. רק אם יש לו הגנה לכאורה, יקבל רשות להתגונן. תביעה בסדר דין מקוצר ניתן להגיש במקרה שמדובר בחוב קצוב שמבוסס על ראיה בכתב, והרי כמעט כל תביעה לחוב בנקאי מבוססת על מסמך בכתב, כמו דף חשבון, הסכם הלוואה, הסכם ערבות וכו'. כמעט כל תביעה היא על חוב קצוב, כך שכאמור כמעט כל התביעות של הבנקים מוגשות בסדר דין מקוצר.

מה לעשות במקרה שהוגשה תביעה בסדר דין מקוצר?

תשובה: יש צורך להגיש בתוך 20 יום מקבלת התביעה בקשת רשות להתגונן מלווה בתצהיר. בבקשה ובתצהיר על הלווה לפרט את הגנתו וטענותיו, ואם יש הגנה לכאורה, יקבל רשות להתגונן. אם ישנה טענה שהחוב של הבנק אינו מפורט ושיש צורך בפירוט החוב, יש להעלות זאת במפורש בבקשה להתגונן, ויחד עם זאת לשלוח לבנק מכתב ובו דרישה לגילוי כל המסמכים ודפי החשבונות. אם לא יעשה כן לא תינתן הרשות להתגונן. לעומת זאת, אם הבנק לא ימציא את דפי החשבון למרות הדרישה, הרי עובדה זו כשלעצמה תהווה הצדקה למתן הרשות להתגונן.

אדם חתם על ערבות לטובת זוג חברים שכיום נותרו חסרי נכסים בגלל שהם לא פרעו את החוב נתבע האדם והוצא נגדו פסק דין,ומובטלים. מה ניתן לעשות?

תשובה: חבל שלא הוגשה בקשה להתגונן לפני שניתן פסק הדין. המצב אינו טוב, אבל בכל זאת, כדאי לנסות לבקש בהוצאה לפועל חלוקה יחסית של החוב עם שאר הערבים, על פי התיקון לחוק הערבים סעיף 17(א). ייתכן שראש ההוצאה לפועל, מתוקף סמכותו, ישלח בקשה לבית המשפט לקבלת הבהרה לגבי הערבות היחסית, ואז ניתן אולי לצמצם את פסק הדין לחלק היחסי של האדם בחוב. אם ראש הוצל"פ לא יפעל כאמור לעיל, צריך להגיש לרשות בקשה לערער בבית המשפט המחוזי, ובקשה לעיכוב הליכים. אם תתקבל אפשרות זו יש לטעון את טענת החלוקה היחסית של החוב. תוספת מס. 1- בנק חייב בגילוי מוחלט כלפי ערב ת.א.3518/91. אורלי לוי נגד בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם בעיתון גלובס ב-15/7/93. בנק לאומי הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד חמישה נתבעים, בגין יתרת חובה בחשבונות 3 חברות. אורלי לוי נתבעה על-פי ערבות בלתי מוגבלת בסכום. לוי הגישה בקשה רשות להתגונן. בבקשה טענה כי בחתמה על כתב הערבות, סברה כי היא ערבה לחשבון חדש של החברה, וכי לא ידעה שהיא חותמת על כתב ערבות לחשבון המתנהל מזה 8 חודשים וכי לא ידעה ולא נאמר לה ע"י פקיד הבנק כי בעת חתיתה על כתב הערבות כבר היה החשבון ביתרת חובה של 160 אלף שקל. לטענתה, חובה היתה על פקיד הבנק שהחתים אותה על כתב הערבות לגלות לה כי החשבון לו ערבה מתנהל מספר חודשים וכי קיימת בו יתרת חובה ואת גובה יתרת החובה. משלא עשה כך, הפר הבנק, עפ"י הטענה את חובתו כלפיה על פי חוק הבנקאות (שרות ללקוח)התשמ"א-1981 ואת כללי הבנקאות (שרות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים) התשמ"ו-1986 שהותקנו על פיו. בית המשפט קבע כי הערב הינו לקוחו של הבנק. על הבנק מוטלת חובת גילוי מוחלטת וללא תנאי של כל פרט חשוב בהסכם הערבות. מאחר ולוי טענה שלא ידעה את העובדות (יתרת חובה של 160 אלף שקל וחשבון ישן) האלה ואילו ידעה לא היתה חותמת על כתב הערבות, לכן חתימתה היא מתוך טעות. וביטול כתב הערבות מצדה על ידי מכתב אל הבנק תקף. ביהמ"ש יברר טענות אלו בהמשך המשפט אבל ללוי נתנה רשות להתגונן בפני תביעת הבנק. תוספת מס. 2 – בית המשפט העליון ע"א 1304/91 נדרש לסוגיה דומה בה חתם אדם על ערבויות לשתי הלוואות לרכישת דירות. הבנק מימן את הרכישה אך ונים נעלמו והבנק תבע את הערבים. בית המשפט המחוזי קיבל את טענתה הערב שבהיותו עולה חדש שלא ידע עברית, חתם על ערבות כאשר הבנק לא נקט בצעדים אשר היה בהם כדי להבהיר את חובותיו על פי נוסח הערבות שחתם עליו וכיון שהבנק לא עשה כך הרי הוא פעל באופן העלול להטעות את הערב באופן מהותי, שכן ניצל בדרך של מחדל את אי ידיעתו של הערב את השפה העברית. בית המשפט העליון נדרש לסוגיה לאחר שהעניק לבנק רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי. השופטים נדרשו ללשון המושג "לקוח" בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) וציינו כי לשון החוק אינה יכולה לחול על ערב אשר אינו מקבל שירות מהבנק כלל, ובכלל זה לא שירות בעקיפין. מטרת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) היא להגן על לקוחות הנזקקים לשירות הבנקים מפני ועצמתם, ואילו הערב אינו נזקק להגנה זו מפני שהוא נוטל על עצמו, מתוך בחירה חופשית, לערוב לחיובו של לקוח הבנק. השאלה שנשארה תלויה ועומדת היא האם ראוי מבחינת הדין הרצוי, כי הוראות חוק הבנקאות (שירות ללקוח) יחולו על ערב של לווה מהבנק. הבנק חייב לשלוח לערבים תזכורות בדבר קיום הערבות ולציין את סכומה. ערבות להלוואה במשכנתא, שהיתרה שלה עולה על 85,000 ש"ח (נכון ל-1994) – תזכורת אחת 10 ש"ח -בכל שלוש שנים. ערבות אחרת מוגבלת בסכום, כשיתרת החוב עולה על 000 תזכורת בכל שנתיים. ערבות ללא הגבלה בסכום – תזכורת אחת בשנה. הבנק חייב להודיע לערב על פיגור בהחזר ההלוואה, 90 יום מתחילת הפיגור. אם שינית כתובתך, עדכן את הבנק כדי שיוכל להודיעך בעוד מועד על פיגורים בפירעון ההלוואה. לפני החתימה על ההלוואה יש לבדוק: 1. מצבו הכלכלי של החייב. 2. בכתב הערבות יינתנו פרטים על ההלוואה: סוגה, סכומה, תנאיה הרבית וזמן הפירעון. אין לחתום היכן שיש משבצות ריקות , הבטחה, מידע והודעה שהתקבלו מהבנק או ניתנו בטופס. 3. יש לשים לב שכל הבהרה לבנק, יהיו בכתב ולא בעל-פה. 4. יש לדרוש העתק של כתב הערבות ולשמור עליו. 5.עמלת פירעון מוקדם – העמלה לא בוטלה וניתנו הקלות ממשיות רק למי שלקחו הלוואות בריבית הגבוהה מ-7.5%, לרכישת דירה אשר מחירה היה נמוך מ-85,000 דולר. יש לדרוש מהבנק דף הסבר בנושא זה, שהבנק חייב למוסרו על פי הוראות צו הבנקאות (עמלות פירעון מוקדם) . סעיף 1981 זה לא מתייחס כל כך לערבויות אלא לקבלת משכנתא. אבל ראוי להדגשה גם בהקשר זה של ערבויות. (תמצית חוק הערבות (תיקון) התשנ"ב-199 לחץ כאן לקבלת הצעת מחיר לפוליסת ביטוח משכנתא

לחצו כאן ל חברות ביטוח ועד בית מומלצות באינדקס וועדי הבתים של הפורטל