חוק המקרקעין – מעליות

חוק המקרקעין (תיקון מס.19) התשנ"ו-1996 (מעליות) עודכן ב-27/07/2003 בחוק המקרקעין התשכ"ט-1969 יש להוסיף את התיקון הבא:

א) בעלי דירות שבבעלותם שני שלישים מהדירות בבית המשותף, רשאים להחליט באסיפה הכללית על התקנת מעלית ברכוש המשותף, אם נתקיימו תנאים אלה:

1) ניתן לקבל היתר בנייה להתקנת המעלית לפי חוק התכנון והבניה מ-1965.

2) ניתן להתקין את המעלית באופן שלא יהיה בו כדי לגרום פגיעה מהותית בדירות האחרות או בחלקן, ברכוש המשותף או בחזות הבית.

ב)

1) בעלי הדירות המחליטים על התקנת המעלית ישאו בהוצאות התקנתה ורשאים הם להסכים כי רק מקצתם ישאו בהוצאות כאמור.

2) בעלי הדירות בקומת הקרקע לא ישאו בהוצאות התקנת המעלית, אף אם הם נמנים עם המחליטים להתקינה.

3) כל בעלי הדירות יהיו חייבים להשתתף בהוצאות החזקתה והפעלתה של המעלית.

4) התשלומים שבהם ישאו בעלי הדירות לפי סעיף קטן זה, יהיו בהתאם ליחס שבין שטח רצפת כל דירה לבין שטח הרצפה של כל הדירות שבעליהן נושאים באותם תשלומים.

ג) .

1) בעלי הדירות רשאים לקבוע בתקנון מוסכם כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליהם.

2) אין בהוראת סעיף זה כדי לגרוע מהוראה מיוחדת הקיימת בתקנון מוסכם בדבר התקנת מעלית.

ד).

1) ההוראות בפרק ו' סימן ד' יחולו על הדיון לפי סעיף זה בפני המפקח, בשינויים המתחייבים.

2) המפקח רשאי להורות על ביטול החלטה שהתקבלה לפי סעיף זה, על שינויה או על התנייתה בתנאים, לרבות בפיצוי, הכל כפי שימצא לנכון. מעלית בבית משותף (שתי כתבות בהארץ ב-5/8/2001 וב-27/7/2003) מה לבדוק. בתחום ההנדסי כלכלי יש לבדוק היכן ניתן להתקין את המעלית כך שתשרת כל כל הדירות ותשתלב במבנה. החלל שבו נעה המעלית דורש גודל מינימלי כדי לעמוד בתקנים ולאפשר גישה ותפעול נוחים. לעתים קיים חלל מספיק גדול בתוך חדר המדרגות הקיים, אך במקרים רבים אין מנוס מלהרחיב את חדר המדרגות או מלהוסיף פיר מעלית מחוץ למבנה.

יש לערוך בדיקה הנדסית על מנת לוודא שהמבנה הקיים מסוגל לעמוד בעומס הנוסף. בנוסף צריך ית ומתקניה, וכן לקבל הערכה של התשלומים הצפויים לחשב את העלויות להקמת פיר מעלית לרשויות בגין אגרות בניה והיטל השבחה (אם קיים). מבחינה משפטית, את ההחלטה על הקמת המעלית יש לקבל באסיפה הכללית של בעלי הדירות,יש לשלוח הזמנה לאסיפה, לערוך הצבעה, לנהל פרוטוקול ולהוציא החלטה בכתב עליה חתמו הנוכחים.

הרוב הדרוש רוב של לא פחות משני שלישים. בנוסף אסור שהמעלית תפגע מהותית בדירות, ברכוש המשותף או בחזית הבניין. בעלי הדירות בקומת הקרקע לא ישתתפו בהוצאות ההתקנה – גם אם תמכו בהחלטה להקים את המעלית.

המחליטים על ההתקנה רשאים לקבוע כי רק כמה מהם ישאו בהוצאות.

בעלי הדירות בקומות העליונות משלמים בדרך כלל יותר מבעלי הדירות בקומות התחתונות מכיוון שהמעלית תורמת להם יותר, הן מטעמי נוחות והן מסיבה כלכלית: הוספת מעלית מגדילה את ערך הדירות בבניין כולו – אך התוספת הגדולה יותר ככל שהקומה גבוהה יותר.

מפתח מקובל, ולא מחייב, להתקנת מעלית בבניין בן 4 קומות:

ב-50% מהעלות נושאים דיירי הקומה האחרונה,

שליש מהעלות מממנים דיירי הקומה השלישית,

והיתרה, כ-17% ממומנת על ידי דיירי הקומה השנייה.

מעלית –  מרכיבים פעמים רבות מעלית עם מפתח, כדי שבבניין שבו לא כל הדיירים משלמים עבור המעלית שרק מי ששילם עליה יוכל להשתמש בה.

במקרה כזה יש צורך להוסיף אינטרקום לבניין, כדי שהאורחים המגיעים לדיירי הבית יוכלו לבקש מהם לשלוח את המעלית.

בהוצאות האחזקה וההפעלה של המעלית, המסתכמת בכ-600-500 ש"ח בחודש (בבניין בן 4 קומות) ישאו כל בעלי הדירות בהתאם לשטח הרצפה של דירתם. במקרה של אי-הסכמה בין הדיירים ניתן לפנות למפקח על הבית המשותפים שבלשכת רישום המקרקעין.

עלות משוערת של התקנת מעלית היא כ-50.000$.

התקנת מעלית מחייבת קבלת היתר בנייה כחוק, פעולה המחייבת כמה בדיקות ונהלים שניתן לקבלם ממחלקת מהנדס העיר שברשות המקומית.

יש לברר אם ניתן לבנות את המעלית בהתאם לתוכנית בניין עיר קיימת, או שיש חובה להגיש בקשה מיוחדת על מנת לקבל את ההיתר.

רשויות מסוימות קבעו כללים מיוחדים לזירוז ההליכים במקרים של הוספת מעלית. החוק קובע כי יש להגיש בקשה להיתר בצרוף כל המסמכים הדרושים, ורק לאחר קבלת ההיתר הדרוש ניתן להתחיל בהקמת המעלית.

על התקנת מעלית חלות גם הוראות פקודת הבטיחות בעבודה המונה כמה פרמטרים טכניים שיש לעמוד בהם בקשר לפיר המעלית ולמעלית עצמה.