השפעות המלחמה על עליית מפלס גז הרדון במבנים ודירות מגורים

חדירת גז הראדון למבנה המגורים מקורה במרב המקרים דרך סדקי עבודה במעטפת המבנה, רצפות הבטון, חריצים, דרך מערכות צנרת ותקשורת. הגז מתרכז בדרך כלל בחללים בעלי מגע ישיר עם פני קרקע, קיימת גם תופעה של ריכוזים חריגים גם בקומות עליונות עקב חדירה דרך מערכות חשמל ותקשורת.

קיימת כיום הסכמה רחבה כי יש קשר ישיר בין ריכוזים גבוהים של ראדון בבתי מגורים, לבין תוספת תחלואה בסרטן הריאות בקרב בני אדם הנחשפים לריכוזי רדון גבוהים במשך תקופות ארוכות, חשיפה ממושכת ובריכוזים גבוהים לגז זה, עקב היותו רדיו אקטיבי עלולה לגרום לתחלואה.

הסיכון הבריאותי הכרוך בחשיפת בני אדם לגז רדון בבתי המגורים, ממ"דים, מקלטים, מרתפים והמודעות לכך,זכתה בשנים האחרונות לחשיפה הולכת וגוברת, במרב הסקטורים העוסקים בתחום ובקרב דיירים השוכנים בקומות קרקע, בדירות מגורים עם ממ"דים, מרתפים, מקלטים וכד'. חלקם הגדול של המקלטים/מרתפים בארץ עברו הסבה לחדרי מגורים, חדרי משחקים לילדים, חדרי עבודה וכד'. המודעות לנושא זה גברה אף יותר במקרים אלו, וכל זאת למניעת חשיפה לגז רדון בשימוש קבוע במבנים בעלי סיכון.

כאזרחים שאינם מודעים למונחים מדעיים ומקצועיים, קשה לנו לעקוב אחרי הפרסומים בנושא גז הראדון. ההתעניינות בנושא הינה בעיקר בשאלה עד כמה הסכנה לחשיפה אכן מהותית.

"האם קיים סיכון בדירה בה אנו חיים, האם קיים ריכוז גבוה בדירתנו, מה המידה המותרת, אין ניתן לבדוק את רמות המדידה ולהפחיתן מתחת לרמות הדרושות על מנת להימנע מחשיפה מוגברת, האם קיים צורך בבדיקות לקביעת ריכוזי הגז, ואם כן באיזו מידה, האם עלינו לדאוג לקביעת ריכוזי הגז, כיצד ניתן לבצע זאת" ?

גז הראדון הוא גז טבעי, אציל, רדיואקטיבי, חסר ריח וצבע הנובע מהקרקע, הראדון עלול לחדור למבנים דרך סדקים במבנה, דרך מערכות הצנרת. שפיעת הגז מהקרקע נובעת מהתפרקות יסודות רדיואקטיביים הנמצאים בריכוזים שונים בכל קרקע וסלע, גם בקרקעות המכילות ריכוז נמוך של מקורות אלו, יש שפיעה של גז, המסקנות לגבי ההצטברות הינה, הצטברותו במבנים קיים בכל קרקע ומבנה מגורים, בעיקר מבנה מגורים צמוד קרקע, ממ"דים, מרתפים, מקלטים וכד'. קיים קשר ישיר בין ריכוזים גבוהים של גז הראדון לבין אוורור דירות המגורים.

מבחינת סטנדרטיזציה קיימים מספר תקנים ישראליים, הנחיות ומפרטים בנושא.

· ת"י 5098 – תכולת יסודות רדיואקטיביים בחומרי בנייה.

· ת"י 4175 (חלק 1) – שיטות לקביעת ריכוז גז רדון במבנים.

מבחינה התחיקה, קיימת הצעת "חוק הרדון", אשר נדונה במספר וועדות בכנסת, אך בשל מחלוקות הקשורות בנושא עדיין לא אושרה הצעת חוק.

סביר היה בעיקר בשל המלחמה בצפון ובעיקר בכרמיאל בה נפגעו מבנים ודירות מגורים לתת את הדעת על כך ולהוציא הנחיות ברורות בעת השיקום ושיפוץ הבתים על מנת להגן על אזרחים שבתיהם ועסקיהם נפגעו במהלך המלחמה.

הסקר הארצי והאזורים הרגישים.

הבדלי המבנה הגיאולוגי של הקרקע בארץ אינם מהווים איום ממשי בכל אזור ואזור בארץ. למרות זאת המאפיינים הגיאולוגיים אינם מהווים אינדיקציה ולא ניתן להסתמך על נתונים אלו בלבד על מנת לקבל הערכה מלאה לגבי אזורים שונים.

התייחסות לסקר ארצי שנערך בשנת 1988 מוכיחה כי באזורים רגישים שנכללו בסקר נמצאת, "כרמיאל" כאזור בעל תוחלת גבוהה לרדון.

באוויר החופשי רמת הרדון עומדת על 3-10 בקרל למ"ק. כל אזור שאחוז אחד מהמדידות שבוצעו בסקר עלה על הערך של 462 בקרל למ"ק (הממוצע הארצי כפול 10) ומספר הבדיקות היה בעל משמעות סטטיסטית הוכרז כבעל תוחלת גבוהה לרדון או לחילופין "אזור הרגיש לרדון".

היות ומדובר בהיבט בטיחותי וסכנה מוחשית לדיירים במבנים אלו, חובתה של הרשות המקומית ומשרדי הממשלה הנוגעים בדבר לתת את הדעת על כך ולהוציא הנחיות ברורות בנושא לקבלני השיפוצים וחברות בנייה העוסקות בשיקום ושיפוץ המבנים ודירות המגורים שנפגעו במהלך המלחמה.