תוספות בנייה בבניינים משותפים קיימים מעוררות קושי.
מחד גיסא, יש עניין לוועדות התכנון לעודד אנשים להרחיב את דירות מגוריהם, בפרט שמדובר בדירות קטנות בשיכונים ותיקים אך מאידך גיסא, הרצון כיום הוא למנוע הפיכת הבניין לאתר בנייה כשכל אחד יוסיף את התוספת בעתותיו שלו מבלי להתחשב ביתר הדיירים.
בנסיבות אלו החליטה הוועדה המקומית רמלה כי "לא ניתן לאשר תוספות בניה בבניינים משותפים, אלא רק בכל העמודה (אופקית או אנכית), או לחילופין ביצוע מעטפת בדירות בהן לא מבוקשת תוספת בניה."
פלוני ביקש הרחבת דירתו בקומת הקרקע וטען כי במקרה דנן אין מקום להחיל את הכלל עקב נסיבות בקשתו.
ועדת הערר מחוז המרכז החליטה לקבל את הערר והביעה את עמדתה ש"היא תומכת במדיניות העקרונית של בניה בעמודה אופקית או אנכית. יחד עם זאת עמדה עקרונית זו אינה יכולה לפטור את הועדה המקומית משיקול דעת פרטני בהתייחס לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, ואין בה כדי לכבול לחלוטין את ידי הועדה המקומית."
עם זאת, בנסיבות המקרה יש ליתן את ההיתר בפרט לנוכח "העובדה כי מדובר בבניה בקומת קרקע אשר לגביה, ניתן לדעת ועדת הערר, לסטות מן המדיניות הכללית של בניה בעמודה אופקית או אנכית במקרים מתאימים ובנסיבות המצדיקות זאת, שכן הפגיעה בעיצוב ארכיטקטוני של הבניין היא פחותה בהרבה במקרה של בניה בקומת קרקע, מאשר בניה בקומות גבוהות יותר, אשר יוצרת לעיתים חללים ריקים ופוגמת בצורתו של הבניין."
ערר 57/06 אלמהדי ודנף מאהר נ' הוועדה המקומית לתו"ב רמלה.
ניתן ביום 19.3.06 בוועדת ערר מחוז מרכז.
יו"ר: עו"ד איל מאמו.
כתב: עו"ד עפר טויסטר