הסכם ממון לצורך שמירה על נכסים

הסכם ממון אין משמעותו המיידית שלא תאהבו את בן הזוג לנצח נצחים, אלא פירושו הבנה כי ההיבטים הקשורים לאהבה ולרכוש, עשויים להיות מסובכים וכי ברצונכם להגן על נכסיכם.

ראו את הצד החיובי שבעריכת הסכם ממון – ניתן להחליט מה כן יקבל כל אחד מבני הזוג, ואיך יתחלק הרכוש, וזאת מבלי שיש סכסוך.
ללא הסכם ממון, חל הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג הקובע כי לצורך איזון המשאבים יש לרשום את הנכסים של כל אחד מבני הזוג, להוציא הנכסים שאין לאזנם, משווי כל נכס יש לנכות את סכום החובות. לאחר חלוקת הרכוש אם קיים הפרש בנכסים לטובת אחד מבני הזוג הרי שבעל היתרה נדרש לתת לצד השני את מחצית ההפרש.

מה לגבי "נכסים חיצוניים" (לדוגמה בית או נכס להשקעה) המוגדרים ככאלו שלא נצברו במהלך חיי הנישואין או שבאו במתנה או בירושה במהלך הנישואין?

הפסיקה של בתי המשפט אינה אחידה בנושא זה ולכן הקביעה היא בכל מקרה לגופו. נטל ההוכחה על החלת שיתוף על הנכסים החיצוניים היא על הטוען לשתף אותו בנכסים החיצוניים של בן הזוג. ככל שמשך הנישואין ארוך יותר וככל שטיב היחסים במהלך הנישואין היה טוב יותר, בית המשפט נוטה להכניס את הנכסים החיצוניים למסגרת המשפחתית. כאשר מדובר על נכס שהתקבל במתנה במהלך הנישואין בית המשפט נדרש להכניס למסגרת השיקולים גם את כיבוד רצונו של נותן המתנה. באופן דומה בית המשפט נדרש לשקול במקרה של נכס שעבר בירושה את כיבוד רצון המוריש (במקרה זה לא ניתן לברר זאת עם המוריש עצמו, בניגוד למעניק המתנה).
בעריכת הסכם ממון בין הצדדים ניתן למנוע את המסכת הארוכה של הויכוחים בין בני הזוג בבתי משפט ולסיים את הנישואין בצורה מכובדת והוגנת.

באדיבות משרד עורכי דין טלי אויזרוביץ.