נתבשרנו לאחרונה בכותרות מרעישות כי " 700 אלף תיקי הוצאה לפועל צפויים להימחק תוך חודש", וחייבים רבים ששים וצוהלים מתוך תקווה כי חובם יימחק בהתאם.
עיון בתקנות ההוצל"פ (גניזת תיקים וביעורם) (הוראת שעה), התש"ע- 2010, שנכנסו לתוקף ב- 28.4.10, מלמד כי יתכן והשמחה מוקדמת ומוגזמת, וזאת גם מהבחינה הפרוצדוראלית וגם מהבחינה המהותית, הכל כפי שיפורט להלן:
ראשית, עיון בתקנות, מלמד כי המדובר בתיקים שלא נעשתה בהם כל פעולה בטווח התאריכים 31.12.05 – 31.12.02. ללמדך, כי די שנעשתה פעולה אחת (הזמנה לחקירת יכולת, עיקול, עיכוב יציאה, וכדו') , ע"מ להוציא את אותו תיק מרשימת התיקים המיועדים לגניזה.
שנית, התקנות לא יחולו על תיקי מזונות, משכנתא ומשכון. כלומר: אלו לא יבוערו כלל.
שלישית – נושה יכול בקלות יתרה לגרום לכך שתיק הוצל"פ שפתח, ושלא נקט בו כל פעולה בטווח התאריכים האמור – לא יבוער: כל שעליו לעשות להגיש בקשה ללשכת ההוצל"פ, בדבר אי רצונו לבער את התיק. לפי לשון התקנות – בקשת הנושה אינה זקוקה לנימוקים, והיא תתקבל אוטומטית ! עליו רק להקפיד להגיש בקשתו בתוך 30 יום מפרסום הודעת לשכת ההוצל"פ בעיתונות אודות הביעור.
כלל התיקים שלא נעשתה בהם פעולה בטווח הזמנים האמור, ושלא הוגשה בקשה למניעת ביעורם – יבוערו בתום 3 חודשים מפרסום ההודעה בעיתונות.
ברם, אף אז אין ביעור התיקים נחשב כהכרזת "חוב אבוד" או מחילה מצד הנושה ביחס לחוב החייב, שכן התקנות מאפשרות שחזור התיק (ע"י בקשה מתאימה לראש ההוצל"פ), או אף פתיחתו מחדש, כתיק חדש לכל דבר וענין, ולא תחול התיישנות בענין.
הלוואי ואתבדה, אך חוששתני כי מהכותרות המרעישות, יוותרו חייבים רבים ומאוכזבים.