קרינה מאתרי שידור רדיו-סלולאר קרינת הרדיו (RF) הינה בתחום הקרינה הבלתי מייננת. גלי הרדיו אשר יוצאים מאנטנות השידור יוצרים שדות אלקטרו-מגנטיים הנשלחים לכל הכיוונים לצורכי שידור או בכיוון אחד באלומה צרה לצורכי תקשורת מנקודה לנקודה. בתחום קרינה זה נמצאים בין היתר תחנות הרדיו והטלוויזיה וכן אלפי אתרי השידור של חברות הסלולאר ו"בזק". על-פי הידוע כיום, ההשפעה המוכחת שיש לגלי הרדיו על גוף האדם היא תופעה של התחממות מקומית או כללית (אפקטים תרמיים). התחממות זו עלולה לגרום נזק לרקמות או לעקת חום. כמו כן, הועלו בעולם סברות לגבי השפעות אחרות על גוף האדם. בהתבסס על המלצות הוועדה הבינ"ל להגנה מפני קרינה בלתי מייננת, שאומצו על-ידי ארגון הבריאות העולמי, קבע המשרד לאיכות הסביבה בישראל סף חשיפה בריאותי לקרינה זו (עוצמת הקרינה המקסימלית המותרת משתנה בהתאם לתדר אליו מתייחסים). כמו כן, לגבי מקומות בהם שוהים דרך קבע (משרדים, דירות, מוסדות חינוך וכדומה) החמיר המשרד לאיכות הסביבה והגדיר סף חשיפה סביבתי שערכו 10% (עשירית) מהסף הבריאותי.
קרינה מרשת החשמל סביב מכשירי חשמל פעילים ובמיוחד סביב קווי מתח ותחנות השנאה נוצרים שדות חשמליים ומגנטיים. כיום, מרביתנו נחשפים מידי יום למגוון מקורות קרינה מסוג זה המצויים סביבנו כחלק מההתפתחות הטכנולוגית והתגברות השימוש במוצרים צורכי חשמל. בשנים האחרונות הולכת וגוברת בקהילה המדעית הדאגה מהאפשרות לפגיעה בבריאות כתוצאה מהשפעת הקרינה הנפלטת מרשת החשמל על גוף האדם.
התייחסות לערכי סף של קרינה בהתבסס על עמדת ארגון הבריאות העולמי (WHO), קבע המשרד לאיכות הסביבה סף חשיפה בריאותי לשדה מגנטי של mG 1000 ולשדה חשמלי V/m 5000. סף זה מתייחס לחשיפה קצרת מועד ואינו מתייחס לסיכונים אפשריים בעקבות חשיפה ממושכת. כיום, המסקנה המקובלת ב-WHO, לאחר שבחנו את מגוון המחקרים בנושא אפקטים ארוכי טווח (כגון מחלות ממאירות וסרטן), היא כי אין במחקרים משום עדות מספקת לקיומם של אפקטים אלה בבני אדם ו/או מידע מספיק המאפשר קביעת ערכי סף לחשיפת הציבור לאורך זמן לשדה מגנטי. לפיכך, אין WHO תומך בקביעת ערכי סף מתחת ל- mG 1000 לגבי חשיפה ארוכת טווח. המשרד לאיכות הסביבה אימץ המלצה זו. עם זאת יצוין, כי הוועדה הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) קבעה ב-2001 כי מתקני חשמל החושפים את הציבור לאורך זמן לשדה מגנטי העולה על mG 2 הם "גורם אפשרי לסרטן" (Possible Carcinogenic).
ערכי סף בעולם נכון להיום מתברר כי רק מדינות מעטות החליטו לקבוע ערכי סף/יעדי בטיחות נמוכים מ- mG 1000: ברוסיה נקבע ערך סף של mG 100 בבתים ו- mG 500 מחוץ לבתים, איטליה הוסיפה ל- mG 1000 ערכים של mG 100 כ- Attention level ו- mG 30 כ- Quality Goal ואילו בשוויץ נדרשים לתכנן מתקנים חדשים שיחשפו את הציבור לשדה מגנטי שאנו עולה על mG 10.
עקרון הזהירות המונעת המשרד לאיכות הסביבה פועל על פי עיקרון הזהירות המונעת שהוגדר על-ידי WHO ולפיו פועלות מדינות שונות בעולם: גם בהעדר הוכחות מדעיות מספקות כיום לקיום נזק בריאותי מגורם מסוים ו/או במצב בו ההוכחות לקיום הנזק הן חלשות מאוד, עדיין יש להפחית ככל האפשר, באמצעות הטכנולוגיות הקיימות ובעלות סבירה, את חשיפת הציבור לשדות מגנטיים מרשת החשמל ולצמצם את השטח שבו חלות מגבלות בניה בגלל הקרינה. יצוין כי רמת השדה האופיינית לציבור הרחב אינה עולה על mG 0.4.
באדיבות ד.ג.ש מדידות בע"מ